יש הרבה אנשים שרוצים לכתוב אבל מסתכלים על הדף, הוא מסתכל עליהם ושם הרומן נגמר. לפעמים גם יש רצון וחשיבה שצריך לכתוב "נכון" או "יפה" ואז אנחנו מתחילים להסתבך.
רגע לפני שאנחנו צוללים יש לי שתי בשורות, הבשורה הטובה – זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חשובים ואפילו קצת כמו פעם כשהיינו ילדים ושיחקנו מחבואים, תופסת או שבע אבנים בלי לחשוב יותר מדי. הבשורה הפחות טובה – תצטרכו לנסות ולהתאמן ואולי אפילו קצת להתמסר, בגדול כמו כל תהליך שאתם רוצים להצליח בו.
איך הפשטות עוזרת למוח?
דרך תרגילי כתיבה יוצרת פשוטים אפשר לפתח את שריר הכתיבה. לעשות תרגילים שאולי בהתחלה לא תבינו מה מיוחד בהם אבל זה כל היופי, הפשטות עוזרת למוח או יותר נכון לקולות בראש לנוח קצת ואז קורה הקסם.
בדיוק הבוקר קיבלתי הודעה משתתפת קבוצת "חדר כושר למילים", קבוצת כתיבה שנפגשת פעם בשבוע בחמש וחצי בבוקר בזום, זו ההודעה שקיבלתי ממנה: "הטקסט שכתבתי במפגש האחרון עשה פלאים. ממש! זה היה תהליך ריפוי".
מה הרעיון? אני נותנת להן תרגילי כתיבה פשוטים, במקרה הזה ביקשתי מהן לבחור איבר בגוף שמציק או כואב ולכתוב טקסט כאילו הוא כותב אותו – עין, בטן, ראש וכו'. המחשבה הראשונה יכולה להיות "אין לי מה לכתוב", וזה בסדר, לקבל אותה בהבנה, ואז פשוט להתחיל לכתוב איזה משפט או שניים ולראות מה קורה. במרבית המקרים קורה ובגדול, הסחר נפרץ והמילים יוצאות גם אם אותה אישה נכנסה לזום עם הרגשה שהיום זה ממש לא היום שלה.
בואו נשחק במילים
שמחה לתת לכם תרגילי כתיבה שתוכלו לעשות בכל מקום ובכל זמן. תנאים מקדימים – שקט בחדר שאתם יושבים (בלי הודעות ווטצאפ ברקע) וכדאי שגם יהיה שקט בראש, כלומר לחפש זמן ביום שאתם יותר פנויים ואין לכם 300 משימות לסיים. אפשר גם להחליט שאתם מקדישים למשימת הכתיבה זמן מסוים ולשים טיימר, ובעיקר בלי שום שיפוטיות, לזכור שבאתם לשחק.
אתן לכם תרגיל "חימום" מקדים לפני תרגיל הכתיבה. הוא חשוב כי הוא יעזור לכם להיכנס לעניינים אז אל תוותרו עליו ואל תגידו לעצמכם "טוב, אני אחשוב על זה בראש", יש חשיבות לכתיבה עצמה, לפעולה הטכנית הזאת.
תרגילי כתיבה יוצרת:
1. לתת מכל הלב, או שלא
בלי לחשוב יותר מדי כתבו שתי רשימות, הראשונה – מה אתם נותנים בקלות? למשל מחמאות, עזרה, עצות, עידוד, כסף, הקשבה וכו. הרשימה השנייה תהיה מה אתם נותנים בקושי, למשל להודות שטעיתם, להראות חולשה וככל שתכתבו יותר זה יותר טוב. אך תישארו רק בשניים-שלושה סעיפים אלא שיהיה "בשר" לכל רשימה.
עכשיו בחרו סעיף אחד מהרשימה השנייה, למשל להראות חולשה וכתבו טקסט כלשהו שקשור לסעיף הזה, מה שעולה לכם, זו יכולה להיות חווית עבר, זו יכולה להיות תובנה שהבנתם עם הזמן ואתם מנתחים אותה או סיפור שבכלל לא קרה.
נסו לחשוב מתי הבנתם שיש לכם קושי וממי למדתם שככה כדאי להתנהג או להפך – שיש בעיה עם ההתנהגות הזאת. נסו לתאר גם איך זה מרגיש פיזית בגוף ומה הקולות בראש אומרים.
2. מתישהו אגיע לזה
דמיינו שיש לכם ארון מיוחד של דברים שדחיתם. כל פריט תלוי שם על קולב, ממתין בסבלנות. כתבו במהירות ועם אפס שיפוטיות במשך שלוש דקות את כל מה שתלוי בארון, למשל – לחזור ללימודים, לכתוב ספר, להתחיל יוגה, להתנדב ועוד ועוד, עד שהזמן מסתיים. ממש דמיינו כל מילה או משפט תלויים על קולב בארון.
בשלב הבא בחרו את אחד הסעיפים מהרשימה שלכם, זה שהכי מציק או כואב והשיבו על השאלות הבאות:
– כמה זמן הוא כבר תלוי שם בארון?
– מה הסיפור הרשמי שאני אומר/ת לעצמי ולאחרים? כלומר הסיבה שזה לא קרה עד עכשיו.
– מה הסיפור האמיתי? מה באמת עוצר אותי?
ועכשיו כתבו טקסט כאילו אתם כבר שנה עושים את הדבר הזה, ממש תתארו בזמן הווה איך אתם מצליחים להתמיד, מה זה עושה לכם, מה עושים כשיש אתגרים, אולי דוגמאות מהיום יום, כל מה שעולה לכם. יכול להיות שבהתחלה לא יעלה כלום. התחילו בדברים קטנים, טכניים, כמו תאור מקום או אפילו מה אתם לובשים ומשם תמשיכו הלאה. השתדלו לא לעצור כל דקה ולחשוב אם אתם כותבים טוב או לא, פשוט לכתוב בזרימה.
3. רשימת הרעש
לפעמים כדי לכתוב משהו חדש צריך לפנות מקום לכל מה שתופס מקום בראש. כתבו במשך חמש דקות רצופות את כל המחשבות שמתרוצצות לכם בראש. פשוט להוציא הכול על הדף בלי רחמים עליו, הוא סופג הכול.
דמיינו את המחשבות האלו כמו זבובים שמזמזמים ליד האוזן או כמו עננים שחורים שמסתירים את השמש. המטרה היא להוריד את הזמזום מהראש אל הדף.
אלו יכולים להיות דברים מהיום-יום, כמו "אני צריכה לקבוע תור לשיננית ובכל פעם כשאני נזכרת המרפאה סגורה" או "הייתי צריכה להתחיל אימוני כוח בחדר כושר כבר לפני חודש, אני כל הזמן דוחה ודוחה".
עכשיו אחרי שיש לכם רשימה מפוארת, קראו אותה ובחרו שלוש מילים או שלושה משפטים קצרים. קחו אותם וכתבו טקסט שמשלב את המילים או המשפטים האלו.
4. הדיאלוג הפנימי
פיודור דוסטויבסקי, סופר רוסי מהמאה ה-19, שבין יצירותיו "החטא ועונשו", שם דגש על הקונפליקטים הפנימיים של אנשים, כלומר דו שיח שהם עושים עם עצמם בראש, אתם בטוח מכירים את זה. הוא הבין דבר חשוב וגם כתב עליו – אנחנו אף פעם לא רק משהו אחד אלא גם וגם.
תמיד יש בנו קול שרוצה וקול שמפחד, קול שמצדיק וקול שמאשים, קול רציונלי וקול רגשי, וכשאנחנו מסכימים לכתוב על שני הקולות האלו הכתיבה נהיית חיה ומעניינת יותר.
בחרו רגע שקיבלתם החלטה כלשהי או שמתלבטים לגבי משהו ממש ברגע זה וכתבו דיאלוג בין שני הקולות בראש.
שתי משימות בונוס:
– קראו את הטקסט ושימו לב איזה קול היה חזק יותר
– קחו את אותו הרגע שכתבתם והוסיפו קול שלישי, זה יכול להיות קול מנוסה יותר, הילדה הפנימית, אדם חיצוני שהיה עד לסיטואציה או כל רעיון אחר שעולה לכם. כתבו שיחה קצרה שהקול השלישי חלק ממנה.
5. אני רואה אותך
התבוננו מסביבכם וכתבו בקצרה על ארבעה דברים שאתם רואים ברגע זה ומה הם מזכירים לכם, למשל אני רואה את הספריי לניקוי עדשות המשקפיים וזה מזכיר לי שאולי לפעמים עדיף שלא אראה הכול, אני רואה את הספר וזה מזכיר לי שהתחלתי לקרוא אותו בהתלהבות ופתאום עזבתי אותו ולא מבינה למה, אני רואה את הארון וזה מזכיר לי שכל שבוע אני אומרת שאסדר אותו ולא מצליחה (או לא רוצה) להגיע לזה.
כשאנחנו מתחילים מדבר קטן וקונקרטי – ספריי למשקפיים או ארון בגדים, אנחנו עוקפים את הביקורת הפנימית. אין לה זמן להגיד לנו "זה לא מספיק מעניין", ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו כותבים על דברים יותר עמוקים שלא ידענו שרצינו לכתוב עליהם.
בחרו את אחד הסעיפים והרחיבו אותו לטקסט שבו אתם מספרים, מסבירים, נותנים דוגמאות וכל מה שעולה לכם. אפשר תוך כדי כתיבה להתלבט, לשאול שאלות ולבקש מהמילים תשובות.
תרגילים בסגנון הזה אני מעבירה מדי שבוע בימי שלישי בקבוצת הכתיבה "חדר כושר למילים". סדנת כתיבה בה אנחנו נפגשות בשעה היפה ביום – חמש וחצי בבוקר ומצליחות להקשיב ללב שלנו כי עוד אין ווטצאפים ומיילים והחיים עצמם. זה מדהים מה תרגילים שלכאורה לא דורשים יותר מדי מעוררים ומצליחים ליצור עומק ותובנות להמשיך איתן את היום ובכלל את החיים. אם זה משהו שמסקרן אותך לנסות – כאן הפרטים